מקורות מהתורה


ארבעה נהרות

(ראה גם: גיחון, גן עדן, נהר, פרת)
ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן, ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים. שם האחד פישון, הוא הסובב את כל ארץ החוילה אשר שם הזהב... ושם הנהר השני גיחון הוא הסובב את כל ארץ כוש. ושם הנהר השלישי חדקל הוא ההלך קדמת אשור, והנהר הרביעי הוא פרת. (בראשית ב י)

זהר:

ומאותו הרוח שהיה יוצא מעדן המצו כל נביא ונביא, והיינו דכתיב, מתהלך בגן לרוח היום, וגנוז זה בגן עדן, לעתיד לבא, וזה הוא הנהר שראה יחזקאל בנבואתו, ועל כן אמר הכתוב, כי מלאה הארץ דעה את ה' וגו', שאותם מים תמיד מגדלים הידיעה בעולם. (חיי שרה קמח)

מדרש רבה:

ר' סימון אמר, (איוב י"ב) עמו חכמה וגבורה, בשעה שהיה משולם לבוראו ד' ראשי נהרות היה פותק במגרופית אחת, ואלו הן ד' ראשי נהרות, ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן וגו'.
שם האחד פישון, שהוא מגדל פשתן, ומימיו מהלכין בשופי... ושם הנהר השלישי חדקל, שהוא חד בקולו... והנהר הרביעי הוא פרת, רב אמר פרת אוותינטין של נהרות, ר' חנינא בר אמי בשם ר"י דסכנין בשם רבי לוי אמר אובל אוותינטין של נהרות, והכתיב (דניאל ו') ואני הייתי על יד הנהר הגדול הוא חדקל, אלא לפי שדניאל ראה ב' חלומות, אחד בחדקל ואחד באובל, וחדקל גדול מאובל, לפיכך הוא קורא אותו גדול, והלא הוא בברייתו של עולם אינו קורא אותו גדול, אלא שעלה והקיף את כל ארץ ישראל... (בראשית טז א-ה)
ר' יהודה ור' הונא, ר"י אמר הוא פרת והוא נהר כבר, פרת שפרה ורבה עד שעוברין אותו בספינות, פרת שמימיו פרין ורבין, פרת שמפרה והולך עד שכלה במגריפה, כבר שמימיו כלין, כבר שפירותיו גסין ואינן יורדין בכברה, ר"ה אמר כבר בפני עצמו, פרת בפני עצמו. ר' יהושע דסכנין בשם ר' לוי אמר, אומרים לפרת למה אין קולך הולך, אמר להם איני צריך, מעשי מודיעים אותי, אדם נוטע בי נטיעה והיא עושה לשלשים יום, זורע בי ירק והיא עומדת לג' ימים, אומרים לחדקל למה קולך הולך, אמר להם הלואי נשמע קולי ונראה. (שם שם ו)
...והיה לד' נהרים אין כתיב כאן, אלא לד' ראשים, אלו ד' מלכיות כנגד ד' ראשים, שם האחד פישון זו בבל, על שם (חבקוק א') ופשו פרשיו, הוא הסובב את כל ארץ החוילה, שעלה והקיף את כל ארץ ישראל... ושם הנהר השני גיחון זה מדי, שהיה המן שף עמא כנחש, על שם (בראשית ג') על גחונך תלך. חדקל זו יון, שהיתה קלה וחדה בגזירותיה, שהיתה אומרת לישראל כתבו על קרן השור שאין לכם חלק באלקי ישראל... והנהר הרביעי הוא פרת, זו אדום, פרת שהפירה והצירה לבניו, פרת על שם שפרת ורבת מברכתו של זקן, פרת שאני עתיד להפרע לה, פרת על שם סופה, (ישעיה ס"ג) פורה דרכתי לבדי. (שם שם ז)

לקח טוב:

הבדולח, הוא יוהר (אבן טובה), פישון, שהוא פושה והולך בנחת שהוא נהר שלום. גיחון, מגיח בגבורה, חדקל חד וקל, פרת, שמימיו פרים ורבין... (בראשית ב יב)

רש"י:

פישון - הוא נילוס מצרים, ועל שם שמימיו מתברכין ועולין ומשקין את הארץ נקרא פישון. דבר אחר שהוא מגדל פשתן, שנאמר אצל מצרים "ובושו עובדי פשתים". גיחון - שהיה הולך והומה, והמייתו גדולה מאד. חדקל - שמימיו חדין וקלין. פרת - שמימיו פרין ורבין, ומברין האדם. (בראשית ב יא-יד)

אבן עזרא:

שם האחד - אמר הגאון כי פישון יאור מצרים, וידוע כי גיחון קרוב מארץ ישראל, כי כן כתוב, "והורדתם אותו אל גיחון", והוא בא מפאת מזרחית דרומית, גם פרת כן, והוא אחרית גבול הארץ מפאת מזרח. ומפרשים אמרו כי חדקל הוא הנהר השני העובר על בגדא"ד עם נהר פרת, אם כן הנה שלשתם מזרחיים, ויאור מצרים יוצא מהר הלבונה רחוק מקו השוה בצד נגב, והראיה גדולו בקיץ... אם כן ירד פישון לפאת דרומית מערבית ואחר ישוב דרך צפונית. ואין ראיה על פישון שהוא היאור רק שתרגם החוילה כפי צרכו, כי אין לו קבלה... ועל דעת הראשונים פישון הוא נילוס מצרים יסובב כל ארץ החוילה הזאת ויבא משם על פני כל ארץ מצרים עד נפלו בים הגדול באלכסונה של מצרים. (שם שם יא)

רמב"ן:

ארץ החוילה - לבאר שאינה חוילה של מצרים, שאמר בה וישכנו מחוילה עד שור, והזכיר עוד שם הבדל לשבח הנהר, כי בחול אשר בו ועל שפתו ימצא הזהב והבדולח והשוהם... ועל דעת הראשון פישון הוא נילוס מצרים וסובב כל ארץ החוילה הזאת ויבא משם על פני כל ארץ מצרים עד נפלו בים הגדול באלכסונה של מצרים. (שם ב יא)
...ודע והאמן כי גן עדן בארץ, וכן עץ החיים ועץ הדעת, ומשם יצא הנהר ויפרד לארבעה ראשים הנראים לנו, כי פרת בארצינו ובגבולינו, ופישון הוא נילוס מצרים כדברי הראשונים, אבל כאשר הם בארץ כן יש בשמים דברים יקראו כן, והם לאלה יסוד, כמו שאמר "הביאני המלך חדריו", מלמד שעתיד הקב"ה להראות את ישראל גנזי מרום החדרים שבשמים... והנהרות נגד ד' מחנות שבמרום, ומהם ימשכו ד' מלכויות בארץ, וכן בבראשית רבה... (שם ג כב)

רד"ק:

גיחון - וזה הנהר נמשך לצד דרום וסובב כל ארץ כוש שהיא דרומית, ומשם נכנס לים סנדרב שהוא הים הגדול הדרומי... ונקרא גיחון לפי שיחלק לחלקים רבים יוצאים ממנו בארץ כוש, לפיכך נקרא גיחון, לשון יציאה, וכן נקרא השילוח גיחון, לפי שיוצאים ממנו פלגים רבים להשקות הגנות.
קדמת אשור - הולך ונמשך ואינו סובב הארץ ההיא, ונכנס מצד הצפון לים הגדול לפאת צפון ממנו. פרת - ר' יהודה אומר רבה הוא פרת, שפרה ורבה עד שעוברים אותו בספינות... הוא פרת הידוע בגבול ארץ ישראל, לפיכך לא סמך אותו אל הארץ, והוא מערבית לשאר הארצות שזכר, ובארץ ישראל נכנס בים האחרון, והנה נזכרו ד' הנהרות לד' הפאות ,וכולן בארץ ישראל... להודיענו כי משה רבינו ע"ה כתב הדברים האלה כולם ברוח הקודש מפי הגבורה, כי איך ידע משה כל הדברים אשר בספר בראשית... (שם ב יג ויד)

רבינו בחיי:

ונהר יוצא - ידעת כי הספירות עד עטרת מיוחדות אין פירוד, ומשם ואילך נמשך עולם השכלים הנפרדים והיה לד' ראשים, מחנות שכינה, וממשיכים כח לד' מלכויות. וכן במדרש, פישון זה בבל שהקיף ארץ ישראל... (שם ב י)

הרקאנטי:

שם האחד פישון, מלת פישון הוא מלשון פושו וסגו, רמז למדים העליונים המשפיעים לבנין, והוזכר תחלה שנאמר עולם חסד יבנה, חוילה מלשון חויא רמז לנחש הקדמוני הבא מן הצפון, ואמר כי הנהר הראשון מקיף אותם... ושם הנהר השני גיחון, גיחון הוא רמז לנחש ההולך על גחון, המקבל מן הנהר השני הזה הסובב למדת רחמים ומשפיע עליה, ויש מפרשים מלשון כי אתה גוחי מבטן, "יבטח כי יגיח ירדן אל פיהו", והוא לשון המשכה. ושם הנהר השלישי חדקל, חדקל רומז לתפארת ישראל, מלשון דקל הכלול מזכר ונקבה, כי המדה ההיא שלום ורעות... (בראשית, ועיין שם עוד)

עקדה:

ונהר יוצא - לאבן עזרא העדן הוא השכל העליון, והנהרות השכל הפועל עם ג' שכלים שהניחום באדם: הכח בלי מפעל היוצא אל הפועל הנקרא חלק, והנקרא כל הדבק בכל. וכל זה מסכים עם מה שכתבנו לעיל על מהות נפש האדם. אבל ברמז עצמו אינו צודק. ונראה לי שד' הנהרות רומזים לד' הכוחות הנכללים באדם, ב' מהצד ההיולי וב' מהשכלי. פישון - ההמשך אחר הרצון בתענוגי עולם הזה, שזה פורה מאד בעולם, וסובב על ארץ החוילה אשר שם הזהב, כי בו ירדוף אחר הממון להשיג בו חפצו. ואמר וזהב הארץ ההיא טוב - כי בזהב זה יעזרו גם בבקשת השלמות. גיחון - הוא הכח השני, היותר שפל שבכוחות האנושיים, שלא ישתתף בו דבר טוב זולתי הכרחיות המזון כבעלי חיים, והוא מלשון הולך על גחון, ומלאכתו מלאכת כוש. ואלו שני הכחות פונים אל הענינים הארציים, ולכן מזכיר בהם ארצות. חדקל - רומז על הכח השכלי העיוני, שפעולותיו בחדות וקלות, והולך קדמת אשור - שבו ישיג את אשרו. פרת - על השכל המעשי שבו טעו רבים וחשבוהו לעיקר מציאותם. (שם)
ונראה עוד לייחס כללות החכמות לעצי הגן... וד' הנהרות הם הכחות המיוחדים לאדם והשכל הלמודי המעיין בגשמים המספרים כבוד א-ל... והכח המיוחד לחכמה הטבעית המשתדלת בעבודת האדמה שהיא פחותה וסובבת ארץ כוש, והנבואה והדעת הפילוסופית. (שם)
והנהר היוצא מעדן הם כחות נפרדות המושפעות על כל אחד מהחקירות, פישון - מרבה ידיעות בענין ארץ החוילה - השמים הסובבים תמיד, ובהם הזהב, השמש, והבדולח שהוא הירח. גיחון - הוא הכח המיוחד לחכמה הטבעית, ועסקיו הוא בנמצא המתנועע המשתנה, שיסודו בארץ כוש הקודרת. חדקל - הוא כח הנבואה שהוא חד וקל מכל הכחות השכליים. פרת - הוא הדעת הפילוסופית המתעסקת באלקות... (חזות קשה פרק ט)

ספורנו:

פישון - הודיענו שבח הנהר המשקה את הגן הבלתי נודע לנו, בהודיעו הנהרות המסתעפים ממנו הנודעים אצלנו לשבח בגדלם וטוב מימיהם ופרים. (בראשית ב יא)

אלשיך:

חבש - בחינת ד' נהרות עליונות המושכות הנשמות, שבעון אדם הראשון חבש אותם בתוך החיצונים, והוצרך שתעלומה יוציא אור - שיבא אור הקדושה מתעלומות החושך. (איוב כח יא)

מלבי"ם:

ונהר יוצא - ...הכין גם האפשריות והנסיון שיסור מן הכוונה האלקית על ידי שיאכל מעץ הדעת וימות, והכין האפשריות על צד שיחטא ויגורש מן הגן עדן ויפוץ על פני הארץ למדינות שונות, שאז ילפת ארחות דרכו דרך הנהרות, שהכין ארבעה נהרות שכל נהר סובב מדינה אחרת, שכל מדינה יש לה תכונה וטבע אחרת, שלפיהם בעת יגורש האדם מן הגן ויתישב בארבע מדינות יתחלקו בני אדם לארבע כתות, לפי תכונות הארצות שיבואו שמה... כי הנהר אשר השקה את הגן היה נהר אחד מצד עצמו, והוא לפי קבלת חז"ל נהר פרת אשר סבב גם את ארץ הקדושה שתכונתה לגדל חכמים ונביאים החוזים ברוח ה', אבל משם יפרד משרשו והיה לארבעה ראשים מקיפים ארבע מדינות שטבעם ותכונתם חלוקה, כי עניני האדם ועלילותיו אחרי אכלו מעץ הדעת נחלקים לארבעה, יש הרודפים אחרי ההון והעושר למלאות בתיהם כסף וזהב וסגולת מלכים, וחושבים שזה כל תכליתם ואשרם. כת שניה הרודפים אחר תאות המשגל והעדונים, וכת שלישית הרודפים אחרי הכבוד והמשרה, ואלה הם שלשה הראשים שהם מקור לכל רעות האדם שהם הקנאה והתאוה והכבוד שמוציאין את האדם מן העולם, כי כל רעות האדם ישובו אל אחת משלש אלה, שמן בקשת העושר תצמח הקנאה, ובקשת הנאה והיפה ושכיות החמדה וקנינים אין קץ וכדומה. ומן התאוה הבשרית היא אשת הזמה אש וגחלים. בקשת המשרה תביא למלחמות ולרצח ולהשחית רבים. והנהר הרביעי הוא לבדו קודש לה', שהוא אשר יעסוק בחכמה וביראת ה', וימאס בהבלי העולם, וכל אחד מן השפטים הרעים האלה התגבר במדינה אחרת לפי תכונת הארץ ההיא... (בראשית ב י)
שם האחד פישון - שם סמל הקנאה בביאה לבקש עושר והון רב ולאסוף אוצרות זהב... ושם הנהר השני גיחון הוא הסובב את כל ארץ כוש - ששם התאוה לזנות אשר בשר חמורים בשרם, ושם הנהר השלישי חדקל - שמימיו הולכים ברעש, והוא ההולך קדמת אשור - שאשור היה מרגיז הארץ ומעורר מלחמות ברעם ורעש, ולכן אמר פה "ההולך", ולמעלה אמר הסובב, כי המבקש עושר ותאוה ישב בביתו, לא כן המבקש משרה ומלוכה ישטוף על כל גדותיו חוץ לגבולו. והנהר הרביעי הוא פרת - הידוע שממנו נפרדו הנהרות, כי הוא אשר השקה את הגן, ולכן לא אמר פה ושם הנהר, כי הנהר הזה לא יצא שמו על פני חוץ, וההולכים בדרך הנהר הזה מועטים המה בני עליה, כי רוב בני העולם יבקשו דרך הנהרות הראשונות... (שם יא-יד)

העמק דבר:

ונהר יוצא - ...וכל זה נוצר כדי ללמדנו הליכות חיי האדם... הודיע הכתוב שזה גן עדן התחתון מתפשט לד' אופני בני אדם שמקבלים שכר טוב אחרי מותם או גם בעולם הזה ממש מתפשט מזה העדן איזה תענוג רוחני... וייחד הנהרות במדינות מורות בשמן או בטבען על איזה פרט בגמול השייך לזה האופן. (בראשית ב י)
פישון - נגד האופן הא' שהוא רוב בני אדם... והמתנהג באופן זה דהיינו צדקה וחסד יהיה שכרו בעולם הזה לזכות בעושר המאושר, והקרן קיימת בגן עדן התחתון... ומשום זה קבע הקב"ה אותו נהר לסבוב ארץ החוילה אשר שם הזהב, חוילה מלשון תוחלת ותקוה. (שם שם יא)
גיחון - אופן הב' שהוא כפוף לדעת אחרים, כמו הולך על גחון, והעובד מקבל שכרו אם שומר אדוניו באמונה. ארץ כוש - באשר בני כוש השחורים מיוחדים לעבדות מעולם... חדקל - אופן הג' שראויים להנהיג את הצבור, ובאשר לא כל אדם מסוגל לזה, אלא מי שטבעו חכם ונבון וזריז, על כן מכונה חדקל, חד וקל, מחודד וזריז, ונקראים בשם אשור, מלשון ואשרו אתכם כל הגוים. ואומר קדמת אשור - שעיקר גמול האנשים האלו לפי חסד שעושים עד שלא נאשרים מהבריות, רק עושים לטובת הכלל, אז ודאי ישיג שכר טוב גם בעולם הזה, גם בגן עדן התחתון, אפילו אם אינו בן תורה ועושה לשם שמים. פרת - אופן ד' שאדם דבק באלוקיו, ומכונה פרת שפרה ורבה במצוות... ועיקר שכר האנשים האלו בצרור החיים, ורק עד שמגיע לשם משיג שכרו בגן עדן התחתון, וכן משיג שכר בעולם הזה כנהר המושך מגן עדן... (שם שם יג ויד)

ר' צדוק:

עץ נחמד למראה נגד אברהם אע"ה גמילות חסדים טוב לבריות, והוא נל"מ כמ"ש מתן אדם וגו', נגדו נהר פישון לשון רבוי כמדת החסד שהיא בהתפשטות ורבוי, וכן פסולת החסד תאות האדם אוהב כסף לא ישבע יש לו וכו', וכן אז"ל משביעו רעב, וכן דרז"ל בקדושה על פסוק אוהב כסף, והוא נילוס מצרים ערות הארץ בזנות מלאי זימה... טוב למאכל נגד יצחק כי מדת הדין אינו נחמד למראה אבל טוב למאכל, כמ"ש איזהו גבור הכובש את יצרו, ונגדו גיחון שמגיח בחזקה... הסובב כל ארץ כוש שהכושים אין נל"מ (כך שמעתי גם כן). עץ הדעת טוב ורע נגד יעקב אע"ה כי הדבק במדת אמת יודע מה טוב ומה רע, וכן תורה שמורה לאדם זה הדרך וגו', וממנה יצא הוריה לעולם... (חלק ג קומץ המנחה עמוד לג)